יוגה טיפולית בקריות

יוגה ככלי לטיפול בכאבים כרוניים

כלי היוגה הכוללים "אסאנה", נשימות נכונות ומדיטציה עשויים לעזור בהקלה על כאבים כרוניים טורדניים.

מיליוני אנשים חיים עם כאבים כרוניים.
דלקות פרקים וכאבי גב הינם הצורות הנפוצות ביותר,
אך כאבים כרוניים כוללים הכול החל מכאבי שרירים וכלה בכאבים הקשורים במחלת הסרטן.
ככל שהמודעות של יוגה טיפולית עולה,
הרבה מן האנשים הסובלים פונים ליוגה בחיפוש אחר הקלה על הכאבים- למרבה המזל, ליוגה יש המון להציע.

לחץ-סטרס עלול להעצים כאב ללא קשר למקורו. כאשר אדם תחת לחץ-סטרס מיטשטש סף הכאב שלו ונוצר דפוס אכזר כיוון שלחיות עם כאבים כרוניים עלול לגרום ללחץ-סטרס. יוגה, אולי הכלי הטוב ביותר שהומצא אי פעם לטיפול בלחץ-סטרס, יכול לשבור דפוס אכזר זה – לכן גם ישנן מרפאות כאב וותיקות הממליצות על יוגה ככלי טיפולי נגד כאבים כרוניים.

אסאנה

תנוחות היוגה הפיסיות יכולות לעזור בהקלה על כאבים במספר דרכים.
לחץ-סטרס גורם להתכווצויות שרירים, התכווצויות שרירים הינם זרז (שבדרך כלל לא נלקח בחשבון) משמעותי לכאבים ולכאבים כרוניים. לדוגמא במקרה של כאבי גב,
שרירים כואבים ע"פ דעת מומחים כיום הם הסיבה לרוב הכאב המורגש.
תירגול אסאנה, מעבר ליכולתה לזרז רגיעה,
יכול להיות דרך אפקטיבית להקלה על מתח בשריר.
בניגוד להרבה צורות תרגול אחרות, יוגה מקדמת את חיזוק השריר וגם את גמישותו.

אסאנה יכולה להיות לעזר רב במצבים כגון כאב גב או מפרקים,
כאשר מבנה אנטומי לקוי או דפוסי תנועה לקויים מעצימים את הבעיה.
לימוד התלמידים עבודה על שרירים שבד"כ אינם פעילים כראוי והקלה על שרירים אשר אינם נחים כאשר הם אמורים לנוח,
יעזור להם ביציבת-שלד טובה יותר, הקלה על לחצים במפרקים ורקמות רכות.

שרירים תפוסים אשר אינם במודעות האדם יכולים להוות רקע למגוון בעיות החל מכאבי ראש וכלה בתסמונת שורש היד. ע"י הענקת משוב לתלמידיך תוך כדי תרגול, לאט לאט אתה מחדיר להם מודעות בנושאים אשר מודעותם הייתה דלה. במקרים מסוימים, כמו שרירי הפנים, מספיקה הערה לתלמיד על כך ששריריו תפוסים על מנת שזה ישחררם. במקרים אחרים כגון הירך והשריר הארבע-ראשי יידרש תרגול ארוך וקבוע של אסאנה (לעיתים שנים…) להגיע לתוצאה של שחרור השריר.

תרגול אסאנה קבוע ורצוף משפר את איכות השינה. איכות שינה ירודה מחמירה כאבים ונחשבת כגורם עיקרי במחלות כגון עייפת (עייפות כרונית) ודאבת השרירים (כאבי שרירים כרוניים) – עם זאת, יש להימנע מתרגול תנוחות כיפופי גב או נשימות נמרצות בסמוך לשעת השינה. כל אדם הוא בעל רגישות מעט שונה, אך באופן כללי זהו רעיון טוב לתכנן מספר שעות מרווח בין תרגול אסאנת נשימות נמרצות ושינה ולשלב ולאזן תרגולים אקטיביים עם תרגולי הרפיה ורגיעה- במיוחד עם התרגולים מתבצעים בסוף היום – באופן יחסי קרוב לשעת שינה.

יציבה וכאב

ליציבה (יציבה לא נכונה…) יש חלק עצום בכאבי גב, כאבי צוואר ומגוון רחב נוסף של מחושים וכאבים כרוניים- גם בנושא זה אסאנה יכולה להיות לעזר רב. בעולמנו המודרני, כאשר אנשים מבלים אחוז ניכר מזמנם אל מול שולחנות בבהייה במסך המחשב או הטלוויזיה נפוצה הבעיה של עיגול הגב והחזקת הראש מלפני עמוד השדרה. יציבות לא נכונות אלו פוגעות בהולכת עצבים תקינה וזרימת דם מסודרת לזרועות והן פוטנציאליות להחמרת כאבים. בדר"כ יציבות לא נכונות אלו מלוות גם בתנועות לא נכונות של הזרועות- גורם נוסף אשר מעצים את הבעיה והכאבים.

כאשר הראש מיוצב מעל עמוד השדרה, באופן יחסי הוא זקוק למעט אנרגיה ומאמץ בכדי לשמור על תנוחתו. אך כאשר אדם מחזיק את ראשו מלפני עמוד השדרה, שרירי הצוואר והגב העליון נמתחים ועלולים לכאוב- זו הסיבה מדוע כאבי צוואר, גב, כתפיים מכווצות כה שכיחים. כאשר הראש נמצא מלפני עמוד השדרה דומה המצב להחזקת כדור באולינג תלוי במשך יום שלם- ללא ספק תורם לעייפות השרירים ולכאבים.

האסאנות המסוימות לשיפור היציבה תלויות ישירות במה שאצה-המורה רואה כאשר אתה בוחן את התלמיד ומצבו הספציפי. לתלמידים הסובלים מעקמת בגב בצורת C מתיחות וכפיפות גב עדינות הן בדר"כ רפואיות ולעיתים תלמידים אלו יתקשו בתרגולים אלו. תלמידים אלו לעיתים קרובות מתקשים "לטפל", ע"י תנוחות, בשרירים המחברים בין הכתפיים-הגב באיזור בית החזה.

כמורה, שים לב, כאשר תלמידים אלו מבצעים כפיפות-מתיחות גב הם אינם מקשתים באופן מלא את עמוד השדרה, מהמותן ועד כולל הצוואר. כאשר הם מבצעים התרגול בצורה חלקית זו הם רק "מראים" כאילו הכפיפה מושלמת אך הלכה למעשה הם אינם מטפלים בשרירים הרלוונטים שמלכתחילה הם אינם יודעים כיצד להשתמש בהם או מעדיפים שלא להשתמש בהם. ללא הדרכת המורה המדויקת, הם יבצעו תנוחות אלו בצורה שלא תעזור לבעיית הכאבים ואף עלולה ליצור כאבים חדשים במקומות חדשים.

כמורה תרצה ודאי שתלמידים אלו יתרגלו תנוחות כגון בוג'נגאסנה- תנוחת הקוברה או שלבאסנה- תנוחת הארבה, יש להקפיד על גב וצוואר ארוכים ודגש על המבט למטה-לרצפה על מנת לעודדם "לטפל" בחוליות עמוד השדרה הצווארי. כמו כן הדריכו תלמידים אלו לא להתאמץ להגיע למתיחה מלאה-גבוהה בתנוחות אלו (אלא בהדרגה) על מנת שלא יסתכנו בלחץ רב מידי על עמוד השדרה המותני. לחילופין הדריכו התלמידים להישאר קרוב לקרקע ולהתרכז בהבאת תנועה לאזור שבין הכתפיים והשכמות. אולי התנוחות לא ייראו מושלמות אך התלמידים וודאי ידווחו שביצוע התנוחות בצורה זו גורמת להם "לעבוד" לא כפי שהם מורגלים או בניגוד למה שהם הסתגלו בעבר- זהו המפתח עבורם לרווח אמיתי.

נשימה והרגעות

פראנאיאמה יכולה להיות דרך אפקטיבית ביותר לרגיעה מהירה של מערכת העצבים, העברת "מאזן הכוחות" ממצב סימפתטי של "קרב-אקשן" למצב פרה סימפתטי של רגיעה. תרגולים כאלו בפשטות מאטים את קצב הנשימה, מאריכים או מגדילים באופן את היחס שבין שאיפת אויר-חמצן לגוף ובין נשיפתו ובנוסף יוצרים מרווחי "עצירה" בסיום נשיפת האוויר ובין שאיפתו שוב והכול על מנת להעביר את האיזון במערכת העצבים לצד הפרה סימפתטי. יתרון מקל נוסף הוא שאת טכניקות הפראנאיאמה ניתן לבצע כמעט בכל מקום אפילו מבלי שהסובבים אותך ישימו לב שאתה מבצעם – ומעל הכול, אפקט הרגיעה מושג בצורה כמעט מיידית.

תלמידים יכולים לבצע תרגילי נשימה אלו בישיבה על הרצפה במידה והיציבה שלהם יחסית טובה ובמידה, כמובן, שנוח להם. במידה ולא על הרצפה יש לעודדם להשתמש במשענת שהיא או כיסא. אם מאיזושהי סיבה לא נוח לתלמיד, יפריע הדבר לרגיעה ובעצם יחטיא את מטרת התרגול. תנוחה יעילה נוספת לתרגול הפראנאיאמה היא בשכיבה על הרצפה. גרמו לתלמיד לבצע התרגול על שמיכה או בולסטר בכדי לתמוך בראש ובצוואר לפי מידת הצורך, הדגש הוא שמירה על סנטר נמוך מן המצח. כריות עיניים עשויות לעזור "לכוון" את החושים פנימה, דבר המעמיק את אפקט ההרגעות.

הפקת תועלת ממדיטאציה

מדיטאציה היא אולי כלי היוגה החזק ביותר מבין שאר הכלים לטיפול בכאבים כרוניים. עבודת נשימה- בעיקר נשימה לסירוגין דרך האף או נאדי שודהאנה – הם דרך נהדרת להכנת התלמיד למדיטאציה. עודדו תלמידים אשר מרגישים כי "אינם" מסוגלים לבצע מדיטאציה עקב מוחותיהם הטרודים לנסות לדקה או שתיים נאדי שודהאנה לפני שהם מנסים לבצע מדיטאציה. הדבר עשוי לעזור להם "לגלוש" ביתר קלות לתרגול. תרגול נשימות סירוגיות דרך האף ומדיטאציה ניתן לבצע שכיבה פרקדן אך יוגיסטים מאמינים שבאופן כללי עדיף לבצעם בתנוחת ישיבה.

תרגול מדיטאציה יכול להפוך לכלי יעיל ללימוד עצמי, או סואדיהיה. כאשר אתה מתיישב למדיטאציה, אתה בוחן מחשבות חוזרות ונשנות אשר עולות בך ואתה מתחיל לראות כיצד מחשבות אלו- "הסיפור שאתה מספר לעצמך על חייך"- הן בעלות משמעות מעמיקה על חוויותיך.

היוגה עושה הבחנה בין כאב ובין סבל. בלתי אפשרי להימנע-להתעלם מכאב לחלוטין, אך באיזו מידה הכאב משפיע עלייך? – כמה אתה סובל?, בגדול זהו עניין של התודעה. היכולת להבדיל בין הכאב עצמו לבין המחשבות והתגובות הרגשיות על הכאב היא מהותית בגישת היוגה לכאב. לעיתים קרובות אנשים הסובלים מכאבים כרוניים מלבים את סבלם עם מחשבות שליליות: "…לעולם הכאבים לא יחלפו… לעולם לא אוכל לעבוד… לא אוכל לשלם חשבונות… וכ'…". מחשבות חוזרות ונשנות כאלו הן מחשבות מדכאות ומפעילות את המערכת העצבים הסימפאטתית – הגורמות למצב להיות רע יותר.

תרגול מדיטאציה בצורה עקבית ולאורך זמן נראה כמשנה קישורים עצביים במוח לטובה. נראה שמדיטאציה מגבירה את הפעלת קליפת המח השמאלית-קדמית, פעילות מוחית זו מקושרת עם רמות גבוהות יותר של תחושות אושר ושלוות נפש. כמו כן ישנן הוכחות שמדיטאציה גורמת להפחתת שדרי הכאב ממוח-הביניים (מרכז עצבים מרכזי של המוח), למרכזים גבוהים יותר במוח- בהם מפורשים שדרים אלו לתחושת כאב.

היוגה של הצליל

יש משהו מרומם נפש בזמזום-המיה, במיוחד עבור אותם יוגיסטים המתרגלים בהקטי כתפילה. אנשים רבים מוצאים הילינג עמוק בזמן או תוך כדי זמזום, אפילו במקרים בהם רפואה ממשית אינה אפשרית או אינה בנמצא. דרכים אחרות לגעת בליבת הרגש של הבהקטי יוגה כוללות תפילה וסגידה-הערצה לקדוש או אל (למרות שאין שום חובה או הכרח על פי היוגה להאמין בדת מסוימת או אל מסוים על מנת לשאוב יתרונות מתרגולי בהקטי).

חוץ מהפן "התפילתי" של זמזום-המיה, לתנודות הפיסיות של גלי הקול יש אפקט ממשי על הגוף והנפש וערך תראפי מוכח. המיה לדוגמא, הוכחה במחקרים מדעיים כפותחת סינוסים.

מעבר לאפקטים הפיסיים, גלי קול יכולים לשמש ככלי להשיג מודעות לאזור מסוים בגוף אשר הודחק. יוגיסטים הבחינו שאזורים בגוף שלא טופלו-הודחקו והיו לא פעילים לעיתים יצאו מהמודעות. מנקודת מבט יוגית, כאב לרוב קשור לפראנה, או כוח חיים שאינו עובר בצורה טובה דרך אזור מסוים – חסם פראני, אם תרצו. פראנה על פי היוגה נרדפת למודעות. כאשר הנשימה מלווה בתנודות של צלילים שונים, יכול הדבר לשמש ככלי למודעות ישירה. היוגה מלמדת שייצור צלילים ומעקב אחר גלי הקול תוך מודעות כשהם עוברים באזורים השונים של גופך יכול להיות כלי להתנעת אנרגיה באזור עמום שהיה "תקוע".

נשימת אוג'איי היא ככל הנראה הדוגמא הנפוצה ביותר לאיך צליל הקשור בנשימה מביא מיקוד-פוקוס. טכניקה אחת שמורת היוגה אנה פורסט עושה בה שימוש לעיתים היא, העמדת תלמיד בתנוחה תוך תרגול נשימת אוג'איי "קולנית" מהרגיל ואז היא מבקשת מן התלמיד לכוון את הנשימה לאזור עמום או כאוב. במידה ואתם מנסים זאת, בדקו האם התלמיד מסוגל להגיע לתוצאות-למודעות באזור הכאוב (אל תופתעו עם התלמיד ידווח ששחרור פיסי באזור הכאוב מלווה בשחרור רגשי גם).

ברהמרי באסאנה

תרגול נוסף, יעיל במיוחד כמגביר מודעות, הוא תרגול תנוחה תוך כדי "נשימת הדבורה" של ברהמרי. התרגול הוא זמזום עדין בכל נשיפה- נשיפות ארוכות ככל שנוח, תוך כדי תנוחה. זוהי דרך פשוטה להביא את התלמיד ללמוד להאריך את נשיפותיו ביחס לשאיפותיו מבלי שהוא יחשוב על כך (דבר אשר עשוי להעביר את מערכת העצבים למצב פרה סימפתטי יעיל). עבור תלמידים אשר דעתם מוסחת בגלל כאב- או "הסיפור" שהם מספרים לעצמם על כאבם, הצליל של ברהמרי נוטה להשכיח מהם את הסחות הדעת לזמן מה.

במידה ו"תתחברו" תבחינו שגלי הקול של ברהמרי יוצרים תהודה בכל גופכם מכף רגל ועד ראש. תהודה זו היא מוחשית ותורגש גם באזורים עמומים או "נשכחים" בגוף ותוכל לשמש ככלי להכנסת אור באזורים אלו. לדוגמא, תלמיד יכול שרירים רועדים בזמן תרגול ברהמרי- שרירים שלא הרגיש לפני כן, ברגע שירגיש בהם יוכל להגיע אליהם ולהתחבר אליהם ביתר קלות. ניתן לנסות להמחיש לתלמידים ע"י דמיון שהפרהנה "עוקבת" אחר הרעידות לאזורים אלה.

האם יש לזמזם בסנסקריט?

זמזום צלילים שונים בעוצמות שונות ומשתנות גורם לאפקטים שונים על הגוף. בזמן שאין שום חוק יוגי המורה לזמזם בסנסקריט, השפה המסורתית של רוב היוגיסטים היא מפזמת, כנראה שיש בכך יתרונות. סנסקריט הינה שפה מתוכננת, היא אינה שפה שצמחה באופן ספונטני. המאסטרים אשר המציאו אותה עסקו בלימוד ותודעה עמוקים של הצלילים והאפקטים שלהם על הגוף והנפש במשך דורות.

הזמזומים תוכננו להיות בעלי אפקטים שונים בהקשר לצלילים השונים, זו סיבה אחת לכך שהגיה נכונה בסנסקריט היא חשובה ויש לשים עליה דגש. צלילים שונים מהדהדים שונה בצורה מקסימאלית באזורים שונים של הגוף, הבנה זו נלקחה בחשבון והודגשה ביציקת התובנות לתוך המילים בשפת הסנסקריט. ישנם אפקטים ספציפיים של פזמוני סנסקריט אשר מחוברים לחלקי הגוף השונים. אם תנסו זאת, ודאי תגלו, שההרגשה של פיזום "PEACE- PEACE- PEACE" – מרגיש שונה לגמרי מפיזום מקבילתו הסנסקריטית "SHANTI-SHANTI-SHANTI".

אספקט נוסף חשוב של פיזום-זמזום אשר יכול להיות בעל ערך רב לתלמידיכם הסובלים מכאבים כרוניים הוא האופי הקבוצתי, המאחד, המחזק של פיזום בקבוצה. אנשים אשר עסוקים בכאבם עלולים להגביל עצמם בקבלת תמיכה קבוצתית. סנגה, או קהילה-קבוצה, יכולים להוות האלמנט המרפא היעיל ביותר של היוגה ושירה-פיזום כקבוצה יכולים להיות דרכים נפלאות להתחבר ולשתף אחרים.

יוגה בשילוב גישות נוספות

חזקה ככל שהיוגה יכולה להיות היא תהיה אפקטיבית ביותר לטיפול בכאבים כרוניים כהשלמה לגישות נוספות לטיפול בבעיה- אלטרנטיביות וקונבנציונליות. אם כיווצי שרירים מתגלים כתורמים עיקריים לכאב כרוני, אמבט חם ועיסוי תראפי וסוגים נוספים של עבודה על הגוף יכולים להיות לעזר. בבעיות הקשורות ביציבה, שיטות בשיטת אלכסנדר ופלדנקרייסט עשויות להוות תוספת מועילה. לחולים אשר הפן הפסיכולוגי והרגשי הלקוי הם התורמים לכאב הכרוני המגביל, תראפיה התנהגותית וטיפול פסיכולוגי יכולים לעזור לפתח דרכי התמודדות עם הבעיה. אקופונקטורה יכולה להציע מרפא למגוון רחב של כאבים כרוניים.

תרופות משככות כאבים- תרופות מרשם ואלו שלא, עשויות לעזור גם כן. למרות שלמשככי כאבים נרקוטיים יש מוניטין שלילי, כאשר הם נרשמים ונצרכים בצורה נכונה הם בין הכלים האפקטיביים ביותר להקלה על כאבים. עודדו את תלמידיכם לתזמן נטילת משככי כאבים בצורה כזו שמינונם בדם יהיה ברמות נמוכות יחסית כאשר הם מגיעים לתרגל יוגה. גם כאשר סמים-משככי כאב הוכחו כהכרחיים, יוגה עשויה לתרום בהורדת מינונים ע"י שיפור המצב ובכך גם לחסוך כסף וגם להוריד רמת סיכון של תופעות לוואי.

זכרו שכאב כרוני, ע"פ הגדרה הינו כאב או מצב אשר קיים לאורך זמן ואינו רגעי או חולף, על אף שיוגה יכולה לעזור ולהקל בצורה משמעותית – זה לא קורה ברגע כבמטה קסם. כאשר חולה מקבל בדרך היוגה את האפשרות להרגיש את האפקטים של רגיעה- רגיעת הגוף והנפש והקלה על כאבו הכרוני עקב כך, יכול הדבר לעודדו להמשיך ולתרגל יוגה באופן קבוע. עודדו את החולים-תלמידים לתרגל לאט, בצורה קבועה ועקבית. בעבודה סבלנית תבנו בתלמידים את חדוות תרגול היוגה ולאט לאט הם יעמיקו בכך וישקיעו בזה זמן רב יותר. זהו כוחה האמיתי של היוגה- לא רק בהקלה מקומית על כאב אלא בשיפור חייהם של אלו אשר יחיו את היוגה גם כשהכאב יחלוף.
המאמר נכתב ע"י דוקטור טימותי מק-קול

תורגם ע"י אורלי אופיר